ששת עקרונות האכילה המקרוביוטית

1. דגנים מלאים הם המזון העיקרי של המין האנושי. הציוילזציה שלנו בעצם החלה להתפתח כשהאדם גילה את הדגנים והחל לבשל אותם למאכל. כך נתן לעצמו אספקה שוטפת של פחמימות מורכבות, סוכרים המשתחררים אל תוך מחזור הדם באופן הדרגתי, ובעיקר למוח שהוא הצרכן הגדול של סוכר ואנרגיה. כך החלה להתפתח האינטלגנציה האנושית שהבדילה אותנו משאר בעלי החיים. אנו שמים דגש על אכילת הדגן בתצורתו המלאה, ללא ליטוש או עיבוד כלשהו. הקליפה החיצונית מכילה  ויטמיני B וסובין המאפשרים עיכול אופטימלי ופעילות תקינה של מערכת העיכול, כמו כן לויסות מאוזן של רמת הסוכר בדם ע"י שחרור סוכרים באופן הדרגתי. דוגמאות לדגנים מלאים: אורז מלא, דוחן, כוסמת, שעורה, חיטה, שיפון, כוסמין, שיבולת שועל. דוגמאות לדגנים מעובדים שצריכתן פחות מומלצת: לחם, פסטה, אטריות, מאפים (גם מקמח מלא), אורז לבן, דייסת שיבולת שועל מהירה (קוואקר) ועוד.

2. מזון מלא. כל מוצר מזון שהופרד או מוצה מהמזון המלא כפי שהוא מופיע בטבע הוא מרוכז יתר על המידה ויוצר חוסר איזון במערכות השונות בגופנו. מזון שעבר תהליך של ליטוש או זיכוך יוצרים חוסר איזון אף חמור יותר. לכן גם שכתוב על האריזה "מיוצר מחומרים טבעיים בלבד" או "מכיל חומרי טעם טבעיים" חשוב לזכור שאלו מוצרים שהמקור שלהם אמנם טבעי אך הם עברו תהליכים שהוציאו מהם רכיבים תזונתיים חשובים. רכיבים אלו נועדו להיקלט בגופנו ושנפיק מהם את התועלת התזונתית והאנרגטית שאותה ייעד לנו הטבע. דוגמא לכך היא סוכר: סוכר לבן מנושל כליל מכל הויטמינים והמינרלים שקיימים בקנה הסוכר כשהוא גדל בטבע. לכן בגופנו, כדי לפצות על כך, הסוכר שואב מתוך מצבורי המינרלים באיברים שונים ומחליש אותנו.

3. מזון טבעי, ללא כמיקלים. אנחנו לא זקוקים להם. נקודה. אלה הם רעלים שזרים לגוף האדם ומחלישים את התפקודים הרגילים שלו משום שהוא צריך להשקיע אנרגיה רבה בסילוקם. ניתן להימנע מאכילת כמיקלים במזוננו ע"י קריאה פשוטה של רשימת הרכיבים של אריזות המזון, או יותר טוב, להשתדל לא לקנות מזון שארוז באריזה, אלא מזון טרי.

4. יותר אוכל צמחי. מערכת העיכול שלנו נועדה בעיקר לעיכול צמחים. לטורפים יש את היכולת לפרק בשר חי במערכת העיכול שלהם, ולא לספוג את החומציות ואת הרעלים בבשר משום שהמעיים של שלהם קצרות והתהליך הוא מהיר. בני האדם החלו לבשל את הבשר שלהם כדי שיהיה קל יותר לעיכול, אך בכל התרבויות הקדומות היו אלה בע"ח קטנים, כדוגמת עופות ומכרסמים, הקלים יותר לעיכול ונאכלו לעיתים רחוקות. הבשר שקיים היום בשוק הוא בעיקר מבע"ח גדולים שגדלו במשקים צפופים וקיבלו אנטיביוטיקה והורמונים דרך קבע. בתזונה המקרוביוטית אני אוכלים כמויות קטנות של דגים, שהם בעלי רעילות נמוכה בהרבה,ללא שומן רווי ואיכות אנרגטית קלילה יותר, בהנחה שאלו דגי ים טריים. יש אף שימוש בבשר או ביצים למקרים בהם יש צורך בחיזוק הגוף בשל חולשה קיצונית.

5. אכילה בהתאם לאקלים ולעונה. זוהי הדרך בה אנו כבני אדם מתאימים את גופנו לתנאי מזג האוויר בסביבתנו החיצונית. הטבע מראה לנו בדיוק מה נכון לאכול על-פי מה שגדל באותה עונה ובאותו איזור. ישנה עדיפות לאכילת מזון מקומי, לפי העונה. מזונות ומשקאות מקררים יותר (YIN) בימות החום ומחממים יותר (YANG) בימות הקור. כיום, בתרבות המערב המודרנית אנחנו מווסתים בצורה מלאכותית את הטמפרטורה בביתנו ובמקומות העבודה שלנו, לכן יש מקום לגמישות מסויימת בעניין.

6. אכילה מתוך מודעות. תשומת לב למה שאנחנו אוכלים, לאיכות המזון, למקור ממנו הוא מגיע. האפקט האנרגטי של המזון הוא בעל השפעה מכרעת על התועלת לה הוא יביא לבריאות הגוף והנפש. אם הכנת המזון כרוכה בסבל, ניצול, שימוש בחומרים מסוכנים, נזק לאיכות הסביבה וכו', זאת האנרגיה שאנחנו מכניסים לגופנו ולתודעתנו. כדאי לאכול את המזון שלנו לאט ובתשומת לב, תוך הכרת תודה לשפע, לאדמה ולכוחות היקום המספקים לנו את האפשרות לחיות ולהתגשם עליה.

בתאבון!

נגיסה בשלום במזרח התיכון

הקיץ חם, אנרגיית האש בשיאה והאינטסיביות של התהליכים המתרחשים ביקום גבוהה מתמיד. אפשר לראות זאת גם ברובד האישי, עם שינויים גדולים וקיצוניים בעולמם הפנימי של האנשים הסובבים אותי, וזה משתקף בצורה ניכרת בעולמנו החיצוני. בין אם אנחנו מתחברים לתקשורת או לא, יש תחושה שהדברים בוערים. מחאות חברתיות שוטפות את כל העולם כבר שנה תמימה, מלחמה עקובה מדם בסוריה, מלחמה אפשרית עם אירן שעלולה להצית את כל המזה"ת, שבטים באמאזונס נלחמים בכל כוחם בחברות נפט ענקיות המאיימות להשמיד את אוצר הטבע האדיר הזה, הפערים החברתיים גדלים, ההקצנה וההסתה יוצאים מפרופורציה והתחושה היא שאנחנו על סף רתיחה, על סף התפוצצות, או שינוי דרסטי כלשהו שהולך לטרוף את כל הקלפים ולהשאיר אותנו במקום אחר, חדש, אולי יותר ישן ופשוט. צורת חיים שאנחנו לא מכירים.

למה אני כותב את כל זה ואיך זה קשור למקרוביוטיקה?

לפני כשנתיים, בזמן שביליתי ב-Kushi Institute, המרכז הבינלאומי ללימודי מקרוביוטיקה בעיירה Becket שבמדינת מסצ'וסטס בארה"ב, פגשתי בחור חביב בשם חוסיין, תושב כוויית ועובד כפקיד מס הכנסה בכוויית סיטי. כמובן שבתור ישראלי זה מאוד ריגש אותי לפגוש בחור ערבי, פחות או יותר בגילי, שגם מצא עניין בתזונה ואורח חיים בריא וכמוני החליט לבלות את ארבעת החודשים הללו בלימודים והתפתחות בתחום.

במשך תקופת הלימודים נרקמה בינינו ידידות עמוקה שהאנשים סביבנו ראו כהשראה ותקווה לרעיון שאותו הגה מיצ'יו קושי בשנות השישים, שאם העולם כולו יאמץ את דרך האכילה המקרוביוטית ויתחבר דרכה לטבע ולמהות קיומנו בעולם בצורה עמוקה יותר, יבוא עידן של שלום עולמי. תיאוריה זאת מבוססת על התפיסה שאיכות המזון אותו אנו אוכלים משפיעה על איכות הדם, הרגשות וההתנהגות שלנו. אם נזין את עצמנו במזונות מלאכותיים ולא מאוזנים כגון כמויות גדולות של מזון מהחי, סוכרים ומזון מעובד, נאבד את הקשר עם מהותינו הטבעית וזה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות שלנו כלפי עצמנו, משפחתנו, שכנינו וברמה הגלובלית יביא לקונפליקטים בין עמים. תסריט זה הוא בעצם מה שמתרחש בעולם כבר מאות שנים. ע"י חזרה לצורות האכילה המסורתיות שלנו, נשיב את הקשר לאדמה ולטבע וכך גם אחד לשני ולא נרגיש את הצורך בעוינות ותחרותיות עם שכנינו.

אלכס ג'ק, מותיקי התנועה המקרוביוטית בארה"ב ועורך ספריו הרבים של קושי, הזמין את שנינו לביתו כדי לראיין אותנו לעלון Amberwaves שהוא מוציא מידי חודש. שם פרשנו שנינו את החלום שלנו, להפיץ את החזון המקרוביוטי באזורנו ולהביא שלום וריפוי אמיתי למזרח התיכון הפצוע דרך הקניית כלים לתזונה נכונה ואורח חיים מאוזן. אנחנו נציגים של הדור החדש ואיננו מעוניינים להמשיך לחיות את הפרדיגמה של הדורות שקדמו לנו. לא מעניין אותנו לדבר על המלחמות שהיו, מי צודק, ומי היה כאן קודם. זה ממש לא חשוב, ובכל התקופה שבילינו יחד, הנושא גם לא עלה. לא כי לא היה נעים, כי זה פשוט כבר לא רלוונטי. חלמנו יחד על פתיחת מרכזים מקרוביוטיים בישראל ובסוריה שמפגישים יהודים וערבים ומשלבים את הידע הקולינרי ואת הרפואה העממית של שני העמים.

עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, תכננו חוסיין ואשתו הסורית להשתקע שם ולהקים את משפחתם בלטקיה, עיר נמל שנמצאת באחד האיזורים היפים ביותר במדינה. חלמנו גם שיום יבוא והגבול יהיה פתוח ונוכל לעבוד יחד. כעת החלום הזה נגוז, והם יושבים בכוויית ומחכים לראות לאיזה כיוון תנשוב הרוח בעולם הערבי.

בינתיים, חוסיין שלח לי מייל לפני כמה ימים שהמחיש לי עד כמה הדברים נראים רע בצד שלהם. אותו ראיון שביצע אלכס ג'ק לפני שנתיים פורסם באנגלית באחד הבלוגים שלי וכן בעוד אתר מקרוביוטי ישראלי. הוא ביקש ממני להסיר את הפרסום משום שהוא חושש לחייו ולחיי אשתו אם יוודע הדבר שהוא תומך בפעולה כלשהיא שמצדדת בישראל. נתקפתי צער מאוד עמוק כשקראתי את מילותיו, ואני שואל את עצמי לאן הגענו?!

אם אדם פשוט, שלא מעורב בשום פעילות פוליטית יכול להפוך למטרה ולהרגיש שחייו בסכנה רק משום שהביע רצון כנה לקיים חיים הרמוניים עם השכנים שלו, אז מצבנו לא טוב. אני שמח שלא כך המצב בישראל, ומודע לכך שבעולם הערבי ההסתה היא קשה יותר ורמת הפרטיות שיש לאדם היא לא כמו זאת ממנה נהנים רובנו העולם המערבי. אך המגמה הזאת היא משהו שאני מרגיש אותו בכל העולם בשנים האחרונות. הקצנה והפחדה הנובעת מבורות וחוסר הכרה של האחר. דמוניזציה של עמים על בסיס שוני תרבותי ועכבות ממלחמות מהעבר. 

אנחנו חיים בעידן חדש. העולם משתנה והאור גובר, אך כתגובה לכך, גם החושך גדל והמכתב שקיבלתי מחוסיין הוא עדות לכך. אני אישית מרגיש חסר אונים מול כוחות כאלו שמשתיקים ומסרסים כל סיכוי להידברות אמיתית בין בני אדם. זה אבסורד שאני וחוסיין צריכים להפגש במקום נייטרלי (יחסית) כמו הרי הברקשיר של מערב מסצ'וסטס, כדי להבין איזה שכנים יש לנו מרחק טיסה של שעה וחצי מהבית. אני מאמין שיש המון חוסיינים בכוויית ובכלל בעולם הערבי שכמהים ליצור פה במזרח התיכון גן עדן עלי אדמות. מקום שבו אנחנו מסכימים לשים בצד את כל הכאב וההאשמות של מה שקרה בעבר ולצעוד ביחד קדימה כדי ליצור חברה שתומכת באנשים החיים פה, יוצרת יחד עם הטבע איזור ירוק, שופע, הרמוני ובטוח. שהמקום שבו הציווילזציה התחילה יהפוך לדוגמא לשאר העולם כיצד ניתן להתעלות על השנאה והפחד ולראות שאנחנו כולנו ילדים של אמא אדמה, ושרק באנו לפה לשחק ביחד וליצור עולם יפה יותר עם תודעה טהורה יותר.