הקיץ חם, אנרגיית האש בשיאה והאינטסיביות של התהליכים המתרחשים ביקום גבוהה מתמיד. אפשר לראות זאת גם ברובד האישי, עם שינויים גדולים וקיצוניים בעולמם הפנימי של האנשים הסובבים אותי, וזה משתקף בצורה ניכרת בעולמנו החיצוני. בין אם אנחנו מתחברים לתקשורת או לא, יש תחושה שהדברים בוערים. מחאות חברתיות שוטפות את כל העולם כבר שנה תמימה, מלחמה עקובה מדם בסוריה, מלחמה אפשרית עם אירן שעלולה להצית את כל המזה"ת, שבטים באמאזונס נלחמים בכל כוחם בחברות נפט ענקיות המאיימות להשמיד את אוצר הטבע האדיר הזה, הפערים החברתיים גדלים, ההקצנה וההסתה יוצאים מפרופורציה והתחושה היא שאנחנו על סף רתיחה, על סף התפוצצות, או שינוי דרסטי כלשהו שהולך לטרוף את כל הקלפים ולהשאיר אותנו במקום אחר, חדש, אולי יותר ישן ופשוט. צורת חיים שאנחנו לא מכירים.
למה אני כותב את כל זה ואיך זה קשור למקרוביוטיקה?
לפני כשנתיים, בזמן שביליתי ב-Kushi Institute, המרכז הבינלאומי ללימודי מקרוביוטיקה בעיירה Becket שבמדינת מסצ'וסטס בארה"ב, פגשתי בחור חביב בשם חוסיין, תושב כוויית ועובד כפקיד מס הכנסה בכוויית סיטי. כמובן שבתור ישראלי זה מאוד ריגש אותי לפגוש בחור ערבי, פחות או יותר בגילי, שגם מצא עניין בתזונה ואורח חיים בריא וכמוני החליט לבלות את ארבעת החודשים הללו בלימודים והתפתחות בתחום.
במשך תקופת הלימודים נרקמה בינינו ידידות עמוקה שהאנשים סביבנו ראו כהשראה ותקווה לרעיון שאותו הגה מיצ'יו קושי בשנות השישים, שאם העולם כולו יאמץ את דרך האכילה המקרוביוטית ויתחבר דרכה לטבע ולמהות קיומנו בעולם בצורה עמוקה יותר, יבוא עידן של שלום עולמי. תיאוריה זאת מבוססת על התפיסה שאיכות המזון אותו אנו אוכלים משפיעה על איכות הדם, הרגשות וההתנהגות שלנו. אם נזין את עצמנו במזונות מלאכותיים ולא מאוזנים כגון כמויות גדולות של מזון מהחי, סוכרים ומזון מעובד, נאבד את הקשר עם מהותינו הטבעית וזה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות שלנו כלפי עצמנו, משפחתנו, שכנינו וברמה הגלובלית יביא לקונפליקטים בין עמים. תסריט זה הוא בעצם מה שמתרחש בעולם כבר מאות שנים. ע"י חזרה לצורות האכילה המסורתיות שלנו, נשיב את הקשר לאדמה ולטבע וכך גם אחד לשני ולא נרגיש את הצורך בעוינות ותחרותיות עם שכנינו.
אלכס ג'ק, מותיקי התנועה המקרוביוטית בארה"ב ועורך ספריו הרבים של קושי, הזמין את שנינו לביתו כדי לראיין אותנו לעלון Amberwaves שהוא מוציא מידי חודש. שם פרשנו שנינו את החלום שלנו, להפיץ את החזון המקרוביוטי באזורנו ולהביא שלום וריפוי אמיתי למזרח התיכון הפצוע דרך הקניית כלים לתזונה נכונה ואורח חיים מאוזן. אנחנו נציגים של הדור החדש ואיננו מעוניינים להמשיך לחיות את הפרדיגמה של הדורות שקדמו לנו. לא מעניין אותנו לדבר על המלחמות שהיו, מי צודק, ומי היה כאן קודם. זה ממש לא חשוב, ובכל התקופה שבילינו יחד, הנושא גם לא עלה. לא כי לא היה נעים, כי זה פשוט כבר לא רלוונטי. חלמנו יחד על פתיחת מרכזים מקרוביוטיים בישראל ובסוריה שמפגישים יהודים וערבים ומשלבים את הידע הקולינרי ואת הרפואה העממית של שני העמים.
עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, תכננו חוסיין ואשתו הסורית להשתקע שם ולהקים את משפחתם בלטקיה, עיר נמל שנמצאת באחד האיזורים היפים ביותר במדינה. חלמנו גם שיום יבוא והגבול יהיה פתוח ונוכל לעבוד יחד. כעת החלום הזה נגוז, והם יושבים בכוויית ומחכים לראות לאיזה כיוון תנשוב הרוח בעולם הערבי.
בינתיים, חוסיין שלח לי מייל לפני כמה ימים שהמחיש לי עד כמה הדברים נראים רע בצד שלהם. אותו ראיון שביצע אלכס ג'ק לפני שנתיים פורסם באנגלית באחד הבלוגים שלי וכן בעוד אתר מקרוביוטי ישראלי. הוא ביקש ממני להסיר את הפרסום משום שהוא חושש לחייו ולחיי אשתו אם יוודע הדבר שהוא תומך בפעולה כלשהיא שמצדדת בישראל. נתקפתי צער מאוד עמוק כשקראתי את מילותיו, ואני שואל את עצמי לאן הגענו?!
אם אדם פשוט, שלא מעורב בשום פעילות פוליטית יכול להפוך למטרה ולהרגיש שחייו בסכנה רק משום שהביע רצון כנה לקיים חיים הרמוניים עם השכנים שלו, אז מצבנו לא טוב. אני שמח שלא כך המצב בישראל, ומודע לכך שבעולם הערבי ההסתה היא קשה יותר ורמת הפרטיות שיש לאדם היא לא כמו זאת ממנה נהנים רובנו העולם המערבי. אך המגמה הזאת היא משהו שאני מרגיש אותו בכל העולם בשנים האחרונות. הקצנה והפחדה הנובעת מבורות וחוסר הכרה של האחר. דמוניזציה של עמים על בסיס שוני תרבותי ועכבות ממלחמות מהעבר.
אנחנו חיים בעידן חדש. העולם משתנה והאור גובר, אך כתגובה לכך, גם החושך גדל והמכתב שקיבלתי מחוסיין הוא עדות לכך. אני אישית מרגיש חסר אונים מול כוחות כאלו שמשתיקים ומסרסים כל סיכוי להידברות אמיתית בין בני אדם. זה אבסורד שאני וחוסיין צריכים להפגש במקום נייטרלי (יחסית) כמו הרי הברקשיר של מערב מסצ'וסטס, כדי להבין איזה שכנים יש לנו מרחק טיסה של שעה וחצי מהבית. אני מאמין שיש המון חוסיינים בכוויית ובכלל בעולם הערבי שכמהים ליצור פה במזרח התיכון גן עדן עלי אדמות. מקום שבו אנחנו מסכימים לשים בצד את כל הכאב וההאשמות של מה שקרה בעבר ולצעוד ביחד קדימה כדי ליצור חברה שתומכת באנשים החיים פה, יוצרת יחד עם הטבע איזור ירוק, שופע, הרמוני ובטוח. שהמקום שבו הציווילזציה התחילה יהפוך לדוגמא לשאר העולם כיצד ניתן להתעלות על השנאה והפחד ולראות שאנחנו כולנו ילדים של אמא אדמה, ושרק באנו לפה לשחק ביחד וליצור עולם יפה יותר עם תודעה טהורה יותר.
מסכימה אתכם ,כי האנושות עברה את הגבולות ,אנחנו מחוייבים להעביר את הרעיון גם דרך הדוגמה האישית וגם להתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לכולם שלו כי אי אפשר לצפות שאנשים בעליי אינטרסים אישיים כמו כל מנהיגיי המדינות ואלו המשפיעים על העולם יעשו זאת.
השבמחק