מקרוביוטיקה - הזנה ואיזון לעולם טוב יותר

התזונה המקרוביוטית לא כ"כ פופולרית בישראל. למה? אני סבור שזהו סימפטום של החברה המודרנית, במיוחד ב-20 השנים האחרונות, שמחפשת כל הזמן פתרונות מהירים ללא מאמץ. שיטת תזונה שתספק תוצאות בזק לירידה במשקל, חיוניות, בריאות אופטימלית, עור חלק וחיי נצח. שיטה שלא תשאיר אותנו כל היום במטבח ותוסיף עוד דאגות ליום-יום הטרוד שלנו, כמו אילו קטניות אשרה למחר? ומה אבשל לי למחר כדי שלא אצטרך לאכול משהו שומני ברחוב?

המקרוביוטיקה התחילה לצבור פופלריות בעולם במערבי בשנות ה-60, בעיקר בארה"ב וצרפת כמענה מקדים לתהליך התיעוש שכבר החלה שנים קודם לכן בעולם המזון שלנו. תאגידי ענק לאט לאט השתלטו על הצלחת שלנו ושיקולים בריאותיים הוחלפו בשיקולים כלכליים שלציבור הרחב אין עליהם כלל שליטה. התוצאה היתה ועודנה - יותר מחלות, יותר מתח ופחות מידע אמין על מקורות המזון שלנו.

יחד עם צמיחתה של ההיפיות הצפון אמריקאית, חלה תנועה של אנשים שמאסו בתהליך התיעוש (או שגם צפו לאן הוא יוביל בעוד כמה עשורים) והחליטו לחזור לאדמה, לדאוג להם ולבני משפחתם למזון טבעי, נקי ובטוח, יחד עם אורח חיים מאוזן הכולל פעילות גופנית, תרגול רוחני ואהבת האדם והטבע.

נביא הבשורה באותה התקופה היה צעיר מלומד מיפן בשם Michio Kushi. הוא גדל על ברכיו של Georges Ohsawa, אבי המקרוביוטיקה ולקח על עצמו להפיץ את הבשורה במערב, שהיה אז בשל לשינויים כאלו ברוח תקופת הסערות ומהפכות התודעה בשנות ה-60. 

קושי ואוסאווה לקחו את עקרונות האיזון והקוטביות האנרגטית ביקום ע"פ הטאואיזם (יין ויאנג) ויישמו אותו על המזון שאנו אוכלים. זוהי אפליקציה שכבר מוכרת לנו מזה כמה אלפי שנים מהרפואה הסינית המסורתית, ובמקרוביוטיקה לקחו את זה הלאה ויצקו שפה שלמה של איזונים בתוך עולם התוכן המערבי שלנו, החל מהמזון אנו אוכלים, האוויר שאנו נושמים, איזונים כימיים וביולוגים בגוף ובטבע, הבגדים שאנו לובשים והפעילויות שאנו מבצעים בחיי היום-יום שלנו תוך כדי שימוש במושגים מהמדע המודרני ומציאת דפוסים אנרגטיים דומים בטבע.

יין (Yin) מייצג את האנרגיה הפסיבית, הנשית ביקום: איכות של התרחבות, התפרקות, הפרדה, איטיות, תנועה מעלה והחוצה. היאנג (Yang) מייצג את העקרון הזכרי האקטיבי ביקום: איכות של תנועה, מהירות, התכווצות, התכנסות, דחיסות, תנועה מטה ופנימה). כך גם בכל מזון שקיים בטבע, קיים יחס שונה של יין מול יאנג, ולכל מאכל השפעה אנרגטית שונה על הגוף והנפש. 

הרעיון המרכזי היה פשוט: למען חיים מאושרים והרמוניים, אחדות עם הטבע ברמה המולקולרית והאנרגטית ובריאות אופטימלית, צריך לשמור על איזון מתמיד בין היין ויאנג בחיינו, כש-2 עקרונות אלו מאוזנים, ישנה פתיחה לאחד הגדול שעומד מאחורי הדואליות שבקטבים. העקרון חל על כל רמות הקיום שלנו: פיזית, נפשית, אנרגטית ורוחנית.

בשיטה זו הם הסבירו את ההתנוונות ההולכת ומתגברת בחברה שלנו. רמות המתח והחרדה, האלימות וההתחמשות בעולם, איבה ושנאה - כולם סימנים של התגברות עקרון היאנג בעולם, כתוצאה מאכילת יתר של בשר, ביצים ומזונות עתירי מלח. אלו מאכלים בקצה סקאלת היאנג הגורמים לתנועה של התכווצות בגוף, התגבשות של מינרלים ותקיעויות המקשות של תפקוד תקין של איברים פנימיים בגוף, נוסף על מתח נפשי, לחץ דם גבוה, מחלות לב וסוגים רבים של סרטן. מצב הבריאות של העולם משתקף במצבו הבריאותי של האדם, ולהיפך.

מאידך, בקצה השני של הסקאלה עומדים אותם מאכלים שתורמים לחוסר איזון של עקרון היין, המרחיב, הפסיבי ולוקחים אותו לניוון והקצנה. מוצרי חלב, סוכר,פסטות, אוכל תעשייתי, שמן מזוכך, תרופות, אלכוהול, קפה וסמים הם גורמים מרכזיים לחולשה המערכתית שאני חווים כמין אנושי בעידן הזה. המערכת החיסונית נחלשת, מערכת העיכול לא מתפקדת כראוי ואיברים פנימיים נחלשים עקב המאמצים הרבים שהוא נאלץ לגייס כדי להתנקות מרעלים ולעכל בצקים וסוכרים. אנו חווים עייפות, בלבול וחוסר שליטה בחיים. מצב, שגם פה משתקף בתמונת העולם כיום: חוסר שליטה, התנוונות של מערכות חברתיות, כלכליות ואקולוגיות, אובדן ערכים וחוסר הגשמה אישית בקרב מרבית האוכלוסייה.

המזון הנמצא במרכז הסקאלה מהווה מצפן עבורנו בתזונה המקרוביוטית ואיתו מגיע עולם שלם של ניואנסים ואיכויות המסייעות לנו ביצירת מאכלים טעימים, מזינים, עשירים ומגוונים תוך שמירה על עקרונות האיזון. אורח החיים כולל הקפדה על מרכיבים טבעיים בלבד ואיכות אורגנית של דגנים מלאים, קטניות, ירקות, אצות, אגוזים,זרעים, פירות ודגים ממקורות מים טובים, תוך המנעות ממזונות קיצוניים (ראו טבלה:). 

חשוב גם להתאים את מה שאנחנו אוכלים לאורח החיים שלנו, לגילנו, לטמפרמנט האישי שלנו וכן לאקלים בו אנחנו חיים. שכן כל הרעיון כאן הוא התחברות לבריאות האופטמלית שהטבע נתן לנו, ובכל אחד מאיתנו קיים הפוטנציאל למימושה ע"י יצירת הרמוניה וקשר אדוק עם הטבע, אותו אנחנו בעצם מכניסים לגופנו בכל נשימה ובכל ארוחה.

אבל מה לעשות, בשביל אוכל איכותי צריך להשקיע זמן ואנרגיה במטבח, ובימינו זמן הוא משאב יקר וחמקמק...

בקצב חיים מהיר כמו שיש לנו היום, די מהר אנחנו  מאבדים מגע עם הטבע ועם הקצב המיוחד שיש לו, קצב הרבה יותר איטי, מכיל ופועם, שבכל רגע שנתחבר אליו ונחוש אותו, נוכל לחוות את האחדות עם הכל. לקחת את הזמן עם הכנת הארוחות שלנו, להנות מהתהליך, להקדיש תשומת לב לבחירת המרכיבים שאנחנו קונים, כאילו חיינו היו תלויים בזה (והם כן...). להודות לטבע ולאדמה של ההזנה ולאכול יחד עם משפחה, חברים, קהילה, לחגוג את קיומנו בעולם הזה כחלק מהבריאה ולא כיצור נבדל ממנה, אלא חלק בלתי נפרד ממארג האלמנטים הסובבים אותנו: השמש, המים, האדמה, האוויר, הצמחים ובעלי החיים שבלעדיהם לא היינו יכולים להתקיים.

תזונה היא דרך אחת ליצור את החיבור הזה, אך לדעתי גם הדרך המרכזית, שכן המזון אנו אוכלים משפיע באופן ישיר על התודעה שלנו, על רמת המתח שלנו ועל הצורה בה אנחנו מתנהגים. המערכות האנרגטיות בגופנו ובעולם עובדים ללא הרף ולרוב התהליכים אנחנו כלל לא מודעים. פעולת האכילה הפשוטה שאנחנו מבצעים 2-3 פעמים ביום, היא השער שלנו לחיים הרמוניים יותר. כאן נוצרת הקרקע שעליה אפשר לזרוע זרעים של בריאות טובה, יחסים בריאים, שקט נפשי והצלחה ביעדים שלנו בחיים.

זהו ללא ספק אחד האתגרים הבוערים של העידן שלנו שהולך ונעשה יותר מהיר ואינטנסיבי. איך בתוך כל זה, ניתן למצוא את הזמן והשקט להתחבר חזרה אל הצרכים הבסיסיים הפשוטים ביותר שלנו, ולשלווה ולאושר של החיים עצמם? דרך החיים המקרוביוטית מנסה לספק מענה לצורך הזה דרך השבת החדווה לפעולות הבישול והאכילה והתאמתם לאורח חיים התובעני שלנו.

עוד אינפורמציה בהמשך הבלוג.

הספר הרציני היחיד על מקרוביוטיקה שתורגם לעברית עד היום הוא: 

מאקרוביוטיקה של מיצ'יו קושי, בהוצאת אור-עם מ-1989.

אני עוד מחכה שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל לתרגם את השפע העצום שנכתב באנגלית ע"י קושי, אוסאווה ועוד רבים בארה"ב ואירופה.